רילוקיישן לספרד – מחוויותיו של ישראלי על לחצים בעבודה ושוויון מעמדי

רילוקיישן לספרד – מחוויותיו של ישראלי על לחצים בעבודה ושוויון מעמדי

"הקלישאה שהספרדים עצלנים היא פשוט איננה נכונה. זו תפיסה שנראית כך מבחוץ, משום שהספרדים אוהבים לשתות ולבלות במסיבות, וכן ישנו עניין ה"מניינה" – שנת הצהריים המפורסמת… הם כן יודעים לחיות מעולה, ולא רצים בריצת באמוק תמידית כמו אצלנו בארץ, אבל הם בהחלט גם עובדים, וסופר מקצוענים. היפה ביותר הוא שאפילו העובדים בתחתית הסולם החברתי יוצאים בכל שנה לחודש חופש (!) במהלך אוגוסט, ובחודש זה הם מקבלים שכר כפול, כדי שיוכלו להרשות לעצמם חופשה. מדריד עכשיו בקיץ כמעט ריקה לגמרי… כולם בחופים.

להיות מלצר בספרד משמע לקבל משכורת טובה עם זכויות סוציאליות. ועובדי הניקיון? רבים מהם מבוגרים… הם מקבלים תנאים טובים ביותר… הנחות על מגוון גדול של דברים, 45 ימי חופשה בשנה… וכמובן זה לא כולל את החופשים עבור כל החגים.

הנקודה הכללית היא שהרוב לא מרוויחים הרבה, אבל הם חיים טוב. ואין גם תחושה של הבדלי מעמדות. בכל פעם שבוס יוצא עם העובדים שלו לחגוג בבר, כל אחד מזמין את האחרים, זה לא רק שהבוס משלם על כולם. כולם יכולים ורוצים לחלוק, ואין תחושה פנימית של הבדלי מעמדות. סיבוב אחד הבוס, סיבוב שני אחד העובדים. כדי לחיות טוב ולא לרוץ אחר כסף (כי בכל זאת, שכר דירה כאן יחסית יקר, והחשמל יקר להחריד), הספרדים לא עושים יותר מילד אחד או שניים. אין פה את הלחץ הישראלי ללדת ילדים תוצר חרדות השואה שלנו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *