ספרי הדרכה לרילוקיישן ונסיעות עסקים

"המנהל הישראלי בעידן הגלובלי" עוסק בתופעת המנהל והעובד העכשווי בעידן הגלובלי, "הנוסע  המתמיד" שטס הלוך ושוב לצורכי עסקים. זוהי תופעה שנמצאת במגמת עלייה: המשפחה מתפצלת – המוצב נשלח לחו"ל ונמצא שם בגפו, ואילו בני משפחתו נותרים בארץ. דוגמאות בספר מבהירות מצבים, יש ציטוטים מעיתונים כלכליים, וטורים מעניינים. ניכרת עבודה רצינית ומעמיקה של ניתוח והבנת הגורמים, המדינות וכללי ההתנהגות בהן, כולל הסברים מאירי עיניים על כלכלתן של אותן מדינות ומה מותר ומה אסור לעשות. זהו ספר חובה המיועד למנהלים, לחברות שעסקיהם חובקי עולם, שעובדיהם נאלצים לא אחת לנהל או לפקח בארצות אחרות, ולמרות שזהו מחקר מדעי ורציני גם לקורא הסקרן, יתגלה כר נרחב של ידע מרתק ואינפורמציה הנמסרת בצורה בהירה, זורמת ומעניינת לקריאה. נהניתי מאוד מהקריאה בספר והעשרתי את ידיעותיי. להמשך

בשנים האחרונות, עם התפתחות הגלובליזציה, יותר ויותר ישראלים חיים תקופות ארוכות בחו"ל לצורך עבודה או לימודים. התופעה, שהיתה מצומצמת בעבר, התרחבה מאוד והיא מקיפה כיום אלפי יחידים ומשפחות בכל שנה. ספרה של הד"ר חנה אורנוי, העוסקת בהוראה, במחקר ובייעוץ ארגוני, הוא המקיף והמעודכן ביותר כיום, ומיוחד בכך שהוא מכוון לקהל המוצבים הישראלים להמשך

"הנוסע המתמיד" הוא דמותו של המנהל הישראלי החדש. זה שכבר לא לוקח עימו את בני משפחתו לרילוקיישן במקומות מרוחקים, אלא משאיר אותם מאחור וחי בקו אווירי מתמיד. ספר חדש שכתבה ד"ר חנה אורנוי בוחן את ההיבטים השליליים בסיפור: עייפות כרונית, בגידות, גירושין, והרבה כסף שמתנדף. האם זה שווה את המחיר? גיליון מס' 371, עמ' 10-11

"ספר יחודי וראשון מסוגו שנכתב וראה אור בישראל בנושא relocation, מעבר לתרבות אחרת, בשליחות עבודה, צבא, מערכת הביטחון, הסוכנות ועוד"

לכאורה, נדמה כי המודל של נסיעות תכופות לחו"ל הוא פתרון לא רע. אחד ההורים אמנם נמצא הרבה בחו"ל, אבל המשפחה עצמה אינה מטולטלת - וגם הארגון מרוויח. אלא שממחקר שערכה אורנוי ב-2009-2011 בקרב נוסעים מתמידים ומשפחותיהם, עולה כי כולם משלמים מחיר כבד. 93% מהנוסעים המתמידים דיווחו על קושי פיסי ומחיר בריאותי גבוה, בעיקר כאבי גב והשמנה בשל תזונה לא מאוזנת. 41% דיווחו על עבודה שוחקת ו-41% דיווחו על תחושת בדידות ומחיר משפחתי גבוה. להמשך

קוראי הספר הפוטנציאלים הם המנהלים שלוקחים חלק בתהליך, המועמדים הפוטנציאלים והמוצבים עצמם. "למרות שמדובר בתופעה הכוללת אלפי משפחות חדשות בכל שנה" אומרת אורנוי, חברת סגל בתוכנית ללימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, "רבים מן האספקטים הקשורים בה אינם נלקחים בחשבון על ידי מנהלי הארגונים, מה שגורם לאחוזי כישלון גבוהים במיוחד. הספרות המקצועית מדברת על מספרים שמגיעים עד 45%". להמשך

האם קיים מושג כזה תרבות עבודה והאם היא מעידה על הסביבה בה מתנהלת העבודה? בספרה החדש, "המנהל הישראלי בעולם הגלובלי - מדריך לנסיעות עבודה לחו"ל והבדלים בתרבות העבודה בין מדינות", סוקרת ד"ר חנה אורנוי את ההבדלים בין תרבות העבודה באירופה לזו שבישראל. להמשך

תשובה על השאלה כיצד נערכים לתהליך רילוקיישן בזמן מיתון: לשלוח מוצבים לתפקידים בחו''ל הינה משימה יקרה מאד לארגון השולח. עלות השכר של עובד מוצב הינה פי שלושה עד חמישה מעלות עובד מקומי במשרה דומה בשנתו הראשונה וסך העלות הכוללת של עובד מוצב במשך 4 שנים מוערכת בכ-2 מיליון דולר. מובן שלאור עלויות גבוהות אלו נאלצים הארגונים בתקופת משבר כלכלי ''לעשות חושבים''. אנו עדים כיום למצבים כואבים בהם מוחזרים המוצבים הביתה בטרם עת אף שלא סיימו את מלוא תקופת שליחותם וכן לביטול נסיעתם של מועמדים חדשים לתפקידי מוצבות. גם במצבים בהם מחליטים הארגונים ל''המשיך בתוכנית'', קרי להמשיך ולשאת בעלויות העובדים הנמצאים כבר ברילוקיישן וכן לשלוח מוצבים חדשים, הרי שהם עלולים לנסות ולחפש דרכים אפשריות אחרות לקיצוץ. קיצוצים אלה כרוכים ''במחירים'' לא פשוטים למוצב והדוגמאות לכך הן רבות. להמשך