"ההודים מזכירים לי את הישראלים: חכמים מאוד, עם יכולת קליטה מהירה, תחמנים, יודעים אנגלית טוב מאוד אבל מעמידים פנים שלא יודעים. בינתיים הם עומדים על קנקנך, ובוחנים עד כמה אתה אמין."

"ההודים מתמקחים על המחיר ברמה שלא ניתן לתאר. אנחנו ילדים לעומתם. זה מביש אפילו להימצא לידם כשהם מתמקחים."

"יש בעיות של שפה. לא הצלחנו להבין את האנגלית שלהם."

"ברגע שהודי שחתם איתך על עסקה ועל הסכם סודיות עובר לאזור אחר, כל מה שחתם עליו אינו תקף, והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה."

"תהליך המשא ומתן ארוך ומייגע, ואין כל אפשרות ללחוץ עליהם או לנסות להאיץ את התהליך."

"בהודו יש להראות תמיד כרטיס ביקור. אין צורך לתרגם אותו לשפה אחרת, פרט לאנגלית. חשוב שכרטיסי הביקור ישקפו את ההיררכיה בארגון הישראלי."

"מבחינה היררכית יעמידו מולך מנהלים זוטרים, שיפתחו בזה אחר זה את הנושאים שעל הפרק. יש להבין את ההיררכיה ואת התהליך, וזה לגיטימי לשאול שאלות ולברר מהם השלבים עד למשא ומתן. לא חייבים לגלות את כל הקלפים בשלבים הראשונים."

"הלחץ על הישראלים גובר לקראת יום חמישי, מועד הטיסה חזרה לישראל, ולכן העצה הרווחת היא: "אל תגלו מתי אתם חוזרים הביתה, אלא תגידו שתישארו כמה שצריך, עד סיום המשא ומתן. זה יפחית את הלחץ."

הדרך להצלחה עוברת, בין היתר, בבחירת שותף מקומי.

"חברות מעטות מצליחות לעבוד בהודו בלי שותף מקומי שמאפשר ליצור קשרים עסקיים, להראות רצינות ולהתקדם מהר יותר. ההודים מודדים את רצינותם של השותפים העסקיים, בין היתר, בהקמת משרד מקומי. שותף כזה יתרגם את הקודים המקומיים מהר וברור יותר. השפה המדוברת היא אמנם אנגלית, אך זו אנגלית שונה לגמרי, ובתחומים כגון ביטחון או ביטוח להסתייע כדאי להיעזר בשותף מקומי. אבל יש גם סיכונים בשותף כזה. שעלול להשאיר אצלו את הידע ואפילו את העסק כולו, אם תיפרדו. קחו את זה בחשבון."

• קשרים עסקיים בניהול משא ומתן מתבססים על קשרים אישיים וכוללים הזמנות אירוח רבות. מרבית המפגשים מלווים בשתיית תה ובשיחות חברתיות. מקובל לסרב לכיבוד עם הגשתו, אבל להיענות בפעם השנייה או השלישית. סירוב נתפס כעלבון.
• הגינות ויושר הן תכונות מוערכות ונערצות בהודו אולם שחיתות ושוחד הם חלק מחיי היומיום ויש להשלים עמם על מנת שדברים יצאו לפועל ויתבצעו. עשיית עסקים בהודו מבוססת על קשרים אישיים, וכדי לזכות בחוזים חובה להכיר את האדם הנכון.
• יש להיזהר משימוש במלה "לא". אם הוזמנתם למפגש כלשהו, אין להגיד "לא" אך אפשר להגיד במקום זאת, "אני אשתדל".
• ההודים ניחנים בסבלנות רבה ומקבלים בהבנה את העובדה שזרים אינם בקיאים במנהגים המקומיים.
• יש להימנע מלשאול שאלות אישיות בטרם נוצרים קשרי ידידות.
• מחקרים מעידים כי בתהליכי משא ומתן מעדיפים ההודים להגיע לפשרה על-פני סגנון כוחני ופתרון בעיות. התנהלות זו משקפת נורמות של דת ההינדו, שלפיה יש לחפש פתרון המספק את כולם.
• נהוג להתמקח במהלך קניות.