האם ידעתם שלטכניון הישראלי שלוחה במחוז גואנגדונג בדרום סין?
כך כותב מרצה ישראלי בשלוחה:
השלוחה הוקמה בשנת 2016 בעזרת תרומה של מיליארדר סיני מהעיר שנטאו. מדובר באוניברסיטה שבה הסטודנטים מקבלים תעודת טכניון בינלאומית לצד התעודה הסינית המקומית. במסגרת שיתוף הפעולה נוצרה בין הצדדים חלוקה ברורה: השלוחה מנוהלת כך שהצד הסיני אחראי על המימון והבינוי של הקמפוס, תשלום המשכורות והפעילות השוטפת. ואילו הצד הישראלי אחראי על הפן האקדמי כולל הבאת אנשים מהטכניון ומהעולם (ועדות הקבלה לאנשי הסגל נעשות בטכניון) וכן על ההכשרה לסטודנטים כך שיעמדו בסטנדרטים של הטכניון הישראלי. הצד הישראלי השתתף גם בתכנון הקמפוס לפי סטנדרטים ישראליים (גבוהים בהרבה מהסטנדרט הסיני הממוצע) אשר כלל תכנון מגורים, מעבדות הוראה, מעבדות מחקר ועוד.
שיטת הניהול הסינית בשלוחה היא שיטה מאוד אוטוקרטית ומתבססת על קבוצה קטנה של אנשי הנהלה. לאנשים אלה כוח כמעט מוחלט במינויים אשר קשורים למנהלה ולצד האדמיניסטרטיבי של האוניברסיטה. המינויים בחלק מהמקרים נעשית בשיטת חבר מביא חבר (כאשר הקשרים המפלגתיים והקשרים לאוניברסיטאות שמהן הם הגיעו מאוד בולטים). הסממן הבולט ביותר להתנהלות אוטוקרטית היא החותמת האדומה. החותמת האדומה זהו סממן סיני עתיק לכוח (דוגמת החותמת הקיסרית) וכל חוזה העסקה, עסקת רכישה וכו' צריכים לשאת את החותמת, אחרת הם אינם תקפים. רק נשיא האוניברסיטה מחזיק בחותמת והוא היחיד שיכול לחתום (או מישהו מטעמו מאחר והנשיא לא באמת יחתום על מאות חוזים), החותמת מוחזקת בכספת ויש לה ערך כמעט קדוש מבחינת הסגל הסיני. הדוגמה המובהקת היא מינוי חברי מפלגה בראש רוב המחלקות במנהלה ודחיקת אנשים ללא חברות או עם דעות שונות מחוץ למערכת.
שיטת הניהול של הצד הישראלי אשר מנהל את הצד המחקרי והאקדמי היא השיטה המושרשת באקדמיה הישראלית. השיטה מתבססת על טבלאות שכר וקידום אקדמי וכך גם המינויים וועדות הקבלה. קבלת איש סגל כזה או אחר תיבחן על פי כמות ואיכות הפרסומים, ותק והיכולת לתקשר באנגלית בצורה חופשית (לא מעט מועמדים נפסלו על סעיף זה). אפילו להנהלה הבכירה הסינית אין באמת את היכולת להעסיק מישהו או לקדם מישהו אשר לא מתאים לסטנדרט האקדמי של הטכניון וכך גם רמת ההשפעה של העובדים על המערכת היא מינורית. גם התפקידים הניהוליים הבכירים מאויישים בידי המערכת "הטכניונית" כך שהגמישות או יכולות הקידום במערכת מוגבלות. דוגמה לכך היא שבסין ובמדינות המערב דרגת מרצה יכולה להנתן למישהו עם תואר מאסטר ומעלה אך המערכת "הטכניונית" אינה מאפשרת מתן דרגה זו בפקולטות הנדסיות/מדעיות למועמד ללא דוקטורט (מכינות ולימודים הומאניים כמו אנגלית לא נכללים בקטגוריה זו) כך שגם אנשים שהרצו בסין או בחו"ל לא יוכלו לקבל דרגה זו מאחר שאינם עומדים בתנאי הסף.
דוגמה נוספת להבדלי התרבות אך לשיתוף פעולה של פשרה בין שתי התרבויות נוגע לנושא גיוס וקבלת הסטודנטים. מאחר שהאוניברסיטה נחשבת לאוניברסיטה פרטית, שכר הלימוד בה נע סביב חמישים אלף שקל בשנה לעומת אלפיים חמש מאות שקל באוניברסיטה סינית ציבורית. שכר לימוד זה הוא לא ריאלי לרוב המשפחות הסיניות, כך שרק אנשים מהשכבות הסוציואקונומיות הגבוהות יכולים להגיע וללמוד בה.
הממשל הסיני נותן מכסות גיוס מכל מחוז בסין כך שאם האוניברסיטה לא עומדת במכסות היא מקבלת פחות שכר לימוד באופן ישיר ופחות תמיכה ממשלתית. אוניברסיטאות סיניות עושות מאמצים רבים לגייס את הכמות המירבית של הסטודנטים גם על חשבון איכות, מאחר שהם מחויבים לדווח מספרים "יבשים" של מגויסים ומסיימים, והרמה של הסטודנט לרוב אינה משחקת תפקיד (אני לא מדבר על 10 האוניברסיטאות המובילות אלא על זה שיש מעל 2000 אוניברסיטאות בסין).
בסין לא נהוג להכשיל סטודנט או להשאיר אותו מעבר לשנות התואר מאחר שהמוניטין של האוניברסיטה יפגע כתוצאה מכך ואז הגיוסים יהיו חלשים. הטכניון לעומת זאת, נותן את שמו ואת התואר שלו כך שהוא חרד לכך שסטודנטים ברמה נמוכה יקבלו תואר מהטכניון ולכן הקונפליקט הוא עצום. תנאי הקבלה לאוניברסיטה הם גבוהים ובלי קשר לזה רוב המועמדים המתאימים אינם יכולים להרשות לשלם את שכר הלימוד מצד אחד, ויש מועמדים גרועים שרוצים תואר ישראלי ויכולים לשלם בלי בעיה מהצד השני. בסופו של יום יש לחץ על הצד הישראלי להוריד את תנאי הקבלה ולהקל על הלומדים במוסד מאחר שאחוז הסטודנטים שלא תקינים אקדמית הוא גבוה ובכך המוניטין נפגע. הטכניון מצידו לא ירוויח מכמות סטודנטים גבוהה יותר, מאחר שהכספים שהוא מקבל עבור השלוחה כאן הם תלויי המסלולים שנפתחים ולא הסטודנטים שהמסלולים הנ"ל מגייסים. מבחינת הטכניון, המעמד הבינלאומי של המוסד חשוב יותר.
גם במקרה זה כל צד – הישראלי והסיני – התפשר בצורה שונה. תנאי הקבלה ירדו במקצת מצד אחד, אך היתה גם הצעה לסטודנטים לא תקינים אקדמית לעבור לאוניברסיטה סינית כך שהם לא יבזבזו את הזמן ולא יהיה להם רישום של הפסקת לימודים. פתרון נוסף שייושם במקביל הוא הגדלת כמות המלגות לסטודנטים בעלי ציונים גבוהים ורקע סוציואקונומי מוחלש כדי שיוכלו להתקבל ללימודים.
