רילוקיישן לסין – על ההבדל שבין החוקרים הסינים לחוקרים הזרים בסין: מחוויותיו של מרצה ישראלי באוניברסיטה בסין

רילוקיישן לסין – על ההבדל שבין החוקרים הסינים לחוקרים הזרים בסין: מחוויותיו של מרצה ישראלי באוניברסיטה בסין

כך מספר מרצה ישראלי שנמצא באוניברסיטה בסין:

"החוקרים הזרים בסין (מהמערב) מאוד אוהבים לעבוד ביחד ולהגיש מענקי מחקר משותפים, דבר שפחות מקובל בפרקטיקה הסינית. התרבות הסינית מעודדת תחרות ומתנהלת על פי העקרון של "החזק שורד". החוקרים הסינים מפחדים מגניבת רעיונות או מחבלה. אין להם שום בעיה לעשות פרויקט משותף עם חוקר שהם מכירים מאוניברסיטה אחרת או עם חברה מסחרית משיקולים כלכליים, קשה להם יותר לבצע שיתופי פעולה עם עמיתים מאותה האוניברסיטה. דוגמה מובהקת הוא פרויקט שאני מעורב בו ביחד עם חוקר צעיר וחוקרת ישראלית נוספת. פרויקט זה העלה תהיות מצד פרופסור סיני שלא ממש הבין איך זה יתכן ששלושה אנשים באותה הפקולטה בדרגות שונות עושים פרויקט משותף ואין בינינו תחרות או סיכולים פוליטיים. חשוב לציין שהסינים הם אנשים חברותיים וחביבים ויש לי לא מעט חברים במקום העבודה, פשוט התרבות שלהם מכתיבה להם תחרותיות וחשדנות והצלחה בכל מחיר כבר מגיל בית ספר. דוגמה לכך היא שישנו בית ספר בינלאומי באוניברסיטה ויש מצבים שבהם הורים ממוצא סיני מגיעים אל המורה ושואלים איך זה יכול להיות שהילד שלהם (כיתה ג') לא קיבל תעודת הערכה וילד אחר קיבל. לטענתם הילד שלהם יותר מוכשר ומגיעה לו תעודה, דברים כדוגמת אלו נעשים מגיל צעיר, כך שהילדים גדלים לתוך סביבה תחרותית ורואים בחבריהם לכיתה מתחרים כבר מגיל יסודי. המצב בבתי הספר המקומיים קיצוני בהרבה ויש לא מעט מחקרים על דיכאונות ושיעור מתאבדים גבוה בקרב התלמידים הסיניים. הפתרון בעיר שאני חי בה היה לשים סורגים בכל הקומות הגבוהות בבתי הספר".

חוקרים סיניים שיצאו ללימודים מתקדמים בחו"ל ויחזרו עם דרכון זר יחשבו בעיני הסינים לזרים. חוקרים אלה כמעט מתביישים בעובדה שיש להם דרכון זר ומנסים להסתיר זאת בעזרת ערבוב יתר עם חברי מפלגה וניסיון להיראות כמה שיותר סינים, הן בשיטות העבודה והן ביחס הנוקשה כלפי אנשים תחתיהם. סגל החוקרים הזר והסגל המחקרי הסיני קוראים להם: "יותר סינים מסינים".

החוקרים הסינים, כולל אלו שלמדו בחו"ל, הולכים בתלם ומצייתים לכל הכללים הכתובים והלא כתובים של המוסד האקדמי. היצירתיות שלהם מאוד מוגבלת למה שמוכתב על ידי המפלגה והממסד והם אינם מנסים לאתגר את המסגרות הקיימות. לא רק שיעקבו אחר הכללים אלא שלפעמים אפילו יחמירו במקומות שאין שום צורך להחמיר בו, רק כדי להיות בטוחים שהם לא מרגיזים אף רשות או אדם שיש לו עוצמה בעיניהם. הם מאוד שמרנים ולא לוקחים סיכונים או מנסים לחשוב מחוץ לקופסה.

מולם, אנשי הסגל האקדמי הזרים נחשבים יותר "בעיתיים". הם למשל ינסו למצוא דרכים יצירתיות לקבל את מענקי המחקר על-ידי איתגור מתמיד של המערכת, המבוסס על הניסיון שלהם מבחוץ. ישנם נהלים לא כתובים מי יכול להגיש בקשת מחקר, לאיזו רשות ולאיזה פרויקטים אבל החוקרים הזרים לא באמת מתעניינים בתנאים אלו אלא מגישים לכל הפרויקטים שנראים להם מעניינים. הביטחון האישי של החוקרים הזרים הוא הרבה יותר גבוה והפרויקטים שלהם בדרך כלל יותר יצירתיים ולא תמיד נכנסים לתבניות אשר נקבעות בידי הממשל. הזרים ינסו לפעול לפי ההיגיון ולא לפי החוק היבש, מה שיכול גם לעורר כעס ותסכול בקרב הסגל המקומי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *