"אחד הכפריים שנשאל כמה ילדים יש לו, ענה: 'שני בנים ובת', במקום לענות 'שלושה ילדים'. ההעדפה היא לבנים."
החברה היוונית נתפסה בעבר כחברה מסורתית שאינה גמישה ביחס לעצמאותן של נשים ומעורבותן בחיים הכלכליים והפוליטיים.
באופן מסורתי, צעירות נישאו לעתים קרובות בהתאם לבקשת הוריהן, נדרשו לשרת את בעליהן כאדוני הבית, וזכו להכרה מעמדית רק לאחר שהביאו ילדים לעולם. בנוסף, החמות היא הדמות המשמעותית ביותר בקרב הקהילות הכפריות. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים שהנשים בתרבות היוונית הן בעלות כוח רב עוד משחר ההיסטוריה, כאשר מילאו את מקומם של הגברים שנעדרו לתקופות ארוכות עקב יציאה ללב ים או מלחמות.
בעבר, אבות נדרשו לתת לבנותיהם נדוניה כדי שיוכלו להינשא, ולכן בנות נחשבו לעתים קרובות נטל כלכלי. כיום, נושא הנדוניה לא קיים עוד. ההתייחסות לבנות ולבנים שווה, ושני המינים זוכים לעידוד על מנת שילמדו ויתקדמו.
בעידן המודרני נשים ממלאות תפקיד חשוב כנשות מקצוע, כאקדמאיות וכמנהלות בכירות, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. מספר הנשים הלומדות באוניברסיטאות גדול ממספרם של הגברים, ומגמת שילובן בעולם העסקים הולכת ומתחזקת. עם זאת, נוכחותן של נשים ברמות הגבוהות בסולם ההיררכי עדיין מוגבלת, האחריות לגידול הילדים מוטלת לרוב על כתפיהן, ועבודות הבית מתנהלות במקרים רבים בתמיכתה של המשפחה המורחבת (הורים ובני משפחה קרובים).
