הודו היא מדינה רחבת ידיים עם תרבות עשירה ומגוונת, הבאה לידי ביטוי גם בסגנונות הלבוש השונים. עבור אנשי עסקים מערביים המתכננים רילוקיישן או נסיעות עסקים להודו, הבנת קוד הלבוש המקומי עשויה להיות קריטית ליצירת רושם חיובי ולכיבוד המנהגים המקומיים.
לבוש עסקי לאורחים מהמערב
הלבוש הראוי לאיש עסקים מערבי המבקר בהודו כולל חליפה, עניבה, וחולצה ומכנסיים עשויים מאריג קל ורצוי בצבעים בהירים המתאימים לאקלים החם. אם הנסיעה מתקיימת בתקופת החורף, בצפון המדינה מזג האוויר עשוי להיות קריר יותר, ובמקרה כזה סוודר דק וז'קט קל יספיקו.
עבור נשים המגיעות להודו, מומלץ להיות מודעות לנורמות הלבוש המקומיות ולהימנע מלבישת מכנסיים קצרים ובגדים חושפניים.
לרוב, באקלים ההודי אין צורך ללבוש מעיל להגנה מפני קור או גשם, אולם נהוג לחבוש כובע מפני השמש.
סגנונות לבוש מסורתיים בהודו
אנשי עסקים הודים רבים נוהגים ללבוש "דהוטי" שהוא אריג ארוך ורחב בצבע לבן. את חלקו האחד מלפפים סביב המותניים, ואת חלקו השני מותחים בין הרגליים ומצמידים למותניים. פלג הגוף העליון מכוסה בדרך כלל בחולצה.
בקרב הסיקים המגיעים ממדינת פנג'ב, חבישת טורבן היא חובה דתית. "שרוואני" הוא מעיל ארוך וסגור המשמש כלבוש טקסי רשמי עבור חברי ממשלה ופקידים בכירים.
הינדים המבקשים לשדר מראה אריסטוקרטי עשויים ללבוש מעילים ארוכים, בדומה לסגנון שהיה נפוץ בקרב הראג'ות בעבר. גברים הינדים מודרניים אימצו במידה רבה את הלבוש האירופאי, אך בתוך בתיהם הם לרוב ממשיכים ללבוש את הבגדים ההודיים המסורתיים.
הנשים ההינדיות נותרו נאמנות לסארי, אולם סגנון הלבוש שלהן יכול להשתנות בין אזורים שונים בהודו. לדוגמה, נשים פנג'ביות נוהגות להוסיף ללבושן צעיף דק ("דופאטה"), חולצה ("קאמיז") ומכנסיים רחבים ("סאלוואר"). הסארי המודרני יכול להיחשב למקביל לבגדים אופנתיים בקרב נשות המערב.
שיקולים תרבותיים חשובים
בעת בחירת הלבוש, רצוי להימנע מפרטי לבוש העשויים עור אמיתי, לרבות חגורות, תיקים וארנקים. זאת כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הינדים רבים, אשר רואים בפרה חיה קדושה ונמנעים משימוש במוצרי עור.
התאמת הלבוש לנורמות המקומיות בהודו היא חלק בלתי נפרד מהצלחה עסקית ומהשתלבות חברתית. הקפדה על לבוש מכובד ומתאים לאקלים, יחד עם רגישות תרבותית, יסייעו ליצור רושם חיובי ולכבד את המנהגים המקומיים במהלך הרילוקיישן או נסיעות העסקים.
