רילוקיישן הינו תהליך הכולל חמישה שלבים

רילוקיישן הינו תהליך הכולל חמישה שלבים

 

  1. שלב בחירת המועמד לתפקיד-

במסגרת שלב זה נבחרים על-ידי הארגון המועמדים המתאימים לתפקיד, תוך בחינת יכולתם להסתגל להבדלי התרבות בין מדינת היעד למדינת המוצא שלהם.

  1. שלב קבלת המשימה-

בשלב זה נדרש המועמד להתייחס לדרישות התפקיד ולציפיות ממנו. על המועמד להבהיר לעצמו את ציפיותיו להתפתחות הקריירה ולהתייחס למשימה כאל הזדמנות לצמיחה נוספת. נוסף על כך עליו לבחון בכובד ראש את יכולותיו ואת ההשלכות של קבלת התפקיד: מועמד נשוי לדוגמה, צריך לקחת בחשבון השלכות של הרחקת האישה ממשפחתה, מחבריה וממקום עבודתה.

  1. הדרכה לפני ההגעה למדינת היעד ולאחריה-

לקראת היציאה לשליחות מקבל לעתים המוצב הדרכה, שנועדה להכין אותו לתפקיד עצמו ולהיכרות מקדימה עם התרבות, השפה והמאפיינים השונים של הארץ המארחת. ההדרכה מאפשרת לו לרכוש את הכלים הנדרשים להתאקלמות מוצלחת ולהתגברות על "ההלם התרבותי"- גל הרגשות שחווה המוצב עם כניסתו למדינה זרה בעלת תרבות ושפה שונה. ההכשרה נועדה לספק מידע כללי באשר לתרבות מדינת היעד ולאופן שבו יש לנהל פעילות הדדית עם המקומיים וכן לספק מידע בסיסי לגבי נושאים שונים בחיי היום-יום בתרבות המארחת, אשר יפחיתו משמעותית את גורמי הלחץ במהלך השבועות הראשונים. היות שההבדלים התרבותיים מובנים כהלכה רק לאחר שנצבר ניסיון מסוים באשר לתרבות המארחת, יש צורך בהכשרה גם לאחר ההגעה, כדי להקל על גורמי הלחץ שחווה המוצב. גם ההכשרה שלאחר ההגעה נועדה להפחתת  ההלם התרבותי וקשיי ההסתגלות להבדלים הבין-תרבותיים, וכן להענקת עזרה בנושאים שונים בחיי היום-יום.

  1. תקופת השליחות-

תקופת השליחות מתאפיינת במספר מהפכים:

הגעתו של המוצב למדינת היעד מלווה בהתרגשות, אך היא מתחלפת בתסכול בשל הסביבה הלא-מוכרת, הגורמת לתחושת חוסר התאמה ולאובדן תחושת השליטה. עקב כך חווה לעתים המוצב תחושת שונות ודחייה מצד המקומיים, וכתוצאה מכך מחריפים גורמי לחץ שונים, דוגמת עומס עבודה רב.

בהמשך מתחילה "תקופת הטירונות", שבה נוטה המוצב לעשות שגיאות ולנסות להתמודד עם בעיות שצצות באותה הדרך כפי שהיה עושה בתרבות האם, תוך התעלמות מהיבטים ייחודיים הקשורים בתרבות המקומית.

בשלב הבא חווה המוצב  "תקופת מעבר", ובמהלכה עלול התסכול המתמשך להוביל לדחיית תרבותה של המדינה האם ולאימוץ מלא של התרבות המארחת, או להיפך.

לקראת סוף המשימה עובר המוצב ל"שלב המומחיות", כשלרשותו ידע והבנה מעמיקה של נורמות התרבות והסביבה המקומית ואוסף תגובות למצבים שונים המותאם לתרבות המקומית ואשר בו יש ביכולתו להשתמש ביעילות. כעת חש המוצב הזדהות עם תרבות המדינה האם והתרבות המארחת כאחת, תוך יכולת לבחון את שתי התרבויות זו בעיני זו . או אז יכול הוא ליהנות מתפקידו.

  1. השיבה הביתה-

חזרת המוצב הביתה עלולה להיות החלק המלחיץ יותר למוצב, שכן עלול הוא למצוא ארגון שהנהלתו השתנתה משמעותית ושאינו מעוניין למלא התחייבות קודמת לקידומו. גורמי לחץ חדשים, כגון תחושת בדידות וחוסר שייכות בשל הזהות הרב- לאומית עלולים לצוץ, עד שבמקרים מסוימים מסתיים הדבר בהחלטת המוצב לעזוב את הארגון. על הארגון לבנות תכנית קליטה מחדש עבור המוצב, שתתייחס לציפיותיו ותכלול  בין היתר, ראיונות טרם החזרה, שבהם יציינו בפני המוצב את ההזדמנויות הזמינות העומדות בפניו, המתאימות לתכנית הקריירה שלו, לרצונותיו ולכישורים שרכש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.