הודו – תעשיית ההייטק והעיר בנגלור

הודו – תעשיית ההייטק והעיר בנגלור

 

 

"הידע הטכנולוגי והיכולת הטכנית של ההודים גבוהים ביותר."

בשנים האחרונות חלה בהודו צמיחה תעשייתית בתחומים רבים, ובעיקר בתחום טכנולוגיית המידע. הודו מתבססת כמעצמת-על שנמצאת במרכזה של תעשיית ההייטק ומהווה מוקד לפעילות עסקית גלובלית. למעשה, מקורם של שני שלישים מפתרונות התוכנה המותאמים ללקוח האמריקני נמצאים כיום בהודו.

העיר בנגלור הפכה לאחת הערים המרכזיות בתעשיית טכנולוגיית המידע, והיא נתפסת כעמק הסיליקון של הודו. בתוך העיר נמצאים פארקי תעשייה מודרניים ותנאי העבודה והמגורים ברמה גבוהה, בעוד שהאזור האורבני מסביב סובל מתשתיות ירודות. בנגלור היא מוקד ארצי וגלובלי של תוכנות מתוחכמות ושירותים מרחוק, כגון מיקור חוץ של תהליכים עסקיים ומוקדי שירות לקוחות. חברות זרות מקימות בעיר שלוחות מקומיות בקצב של שלוש חברות בשבוע, ותחזית הצמיחה השנתית עומדת על 25 אחוזים. העיר מתקשה לעמוד בגידול האוכלוסין שצמח מ-800 אלף תושבים בשנת 1951 לשמונה מיליון וחצי תושבים כיום.

העיר מושכת אליה גם מוסדות טכנולוגים ומדעיים, ובראשם עומדIndian Institute of Science.

הצפי הוא שבעוד כמה שנים, 25 אחוזים מכוח האדם של חברות בינלאומיות רבות יהיה בהודו. אחד מגורמי ההצלחה של תעשייה זו נזקף לאי-התערבותה של הממשלה. כמו-כן, נהנית הודו משני מיליון בוגרי אוניברסיטאות דוברי אנגלית, שיוצאים לשוק העבודה בכל שנה.

מה מושך חברות זרות להשקיע בתחום ההייטק בהודו?
  1. ממשלת הודו מעניקה תמריצים ישירים ליזמים זרים בתחום התוכנה
    התמריצים הללו מקנים לפירמה המשקיעה הטבה במונחים של הגדלת שיעור התשואה על ההשקעה, או הקטנת עלויות ו/או הקטנת רמת הסיכון. הממשלה מתמרצת את היזמים הזרים בתמיכה כלכלית, כמו גם בהקמת מערך של משאב אנושי איכותי מקומי, ומשקיעה בפתיחת בתי-ספר ללימודי מחשבים ותוכנה.
    ניתן למצוא גם מגוון רחב של תמריצים ש"נתפרו" בהתאם למשאלותיו הייחודיות של היזם, בעיקר בתחום התשתיות והשירותים העסקיים. כך למשל הבטיחה הודו לחברת מיקרוסופט הקמת מרכז לשירותים עסקיים, ושדה תעופה בסמוך למתקני החברה. הודו מגבילה את התמריצים לקבוצת ההשקעות הזרות בעיקר לתחום הטכנולוגיה, זאת כיוון שהיא מעוניינת בחיזוק מעמד הביניים ובצמיחתו, ומודעת לכך שענפים מסורתיים יקשו על התפתחותו של מעמד ביניים חזק.
  1. הגישה ההודית לחדשנות
    התפיסה ההודית (המושפעת מתרבות הניהול הבריטית), מעודדת תגובה מהירה לשינויים, תחרות בסביבה החיצונית, וחדשנות שתפקידה להתמודד עם הקיים בסביבה ולנצח. למרות שייכותם לחברה מסורתית, ההודים מגלים פתיחות למערב, משקיעים כספים רבים בפיתוח מנהלים בתחומים טכנולוגיים, ומקימים בתי-ספר למינהל עסקים המתבססים על מודלים ניהוליים בריטיים. מתוך גישתם של ההודים לחדשנות נובעת גם גישתם כלפי סיכונים. החברה ההודית מאמינה בקרמה (גורל), ולפיכך מנהלים בתעשיות ההייטק מוכנים ליטול סיכונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.