ליוצאים לרילוקיישן לשוויץ או לנסיעות עסקים מעניין לדעת כי: מנהל שווייצרי טוב מקבל החלטות בצורה דמוקרטית, מאציל סמכויות, חולק מידע עם עובדיו, לא מהסס לדון עמם בנושאים שונים, ונמנע מגישה של יודע-כל. דמוקרטיה, חופש, והחלטה עצמית היו אבני יסוד בסיסיות במודעות הלאומית השווייצרית משך מאות שנים, ולכן גם המנהלים נדרשים לכך. בכל העולם ידועה אגדת וילהלם טל השווייצרית המשקפת את הנטייה לסגנון זה:

כל מי שיוצא לרילוקיישן בשווייץ או לנסיעות עשקים שומע את הסיפור על וילהם טל. וילהלם טל היה גיבור עממי שחי בסוף המאה ה-13, מרד בהצלחה נגד בעלי השררה והשימוש שעשו לרעה בכוחם, ונודע בזכות מאבקו בשלטונה של שושלת הבסבורג האוסטרית בארצו. מספרים כי סירב להשתחוות למגבעת שתלה המושל האוסטרי גסלר בכיכר העיר, וכעונש הצטווה להפיל ביריית חץ תפוח שהונח על ראשו של בנו הקטן. טל, שנודע כאמן בשימוש בקשת, הצליח במשימה הקשה. אולם זמן קצר לאחר שפילח את התפוח, אמר טל כי אילו היה נכשל במשימתו והורג את בנו בשוגג, היה מפנה מייד את הקשת לעבר גסלר והורגו. גסלר התרעם כשהגיעה לאוזניו הערתו של טל, והוא עצר אותו בשנית. טל נשבע לנקום בגסלר על כך. הוא הועבר כאסיר על ספינה. בדרך פקדה את הספינה סערה שמנעה ממנה להגיע לחוף מבטחים. בזכות מיומנותו הורשה טל ליטול את ההגה. לאחר שהביא את הספינה אל החוף, ברח מכלאו והרג את גסלר ביריית חץ. כאשר חזר טל לעירו הוא התקבל שם כגיבור וכמנצח (ויקיפדיה).

גם היום, כאשר קיימים הבדלי כוחות, כמו לדוגמה סמלי סטטוס שונים, מעורר הדבר אי-שקט בקרב השווייצרים. בהתאם לכך, סמכותו של המנהיג השווייצרי מתקבלת כל עוד הוא מציג אמינות והתנהגות מכובדת. מנהיגים ומנהלים נדרשים גם הם לעבוד קשה, להיות זמינים עבור עובדיהם בכל עת, ולסייע ככל שיידרשו. בפועל ובמקביל, ההיררכיה כתפיסת שליטה מקובלת עדיין בשווייץ ומתקיימת בה במקומות רבים.