על מידת המאמץ שמוכנים ארגונים להשקיע בהכנה המוקדמת של מועמדיהם לרילוקיישן

על מידת המאמץ שמוכנים ארגונים להשקיע בהכנה המוקדמת של מועמדיהם לרילוקיישן

לא כל ההנהלות רואות צורך בהכנה מוקדמת של המועמדים לרילוקיישן

בין התפיסות המתנגדות:

"אין צורך בהכנה שהרי ביצועים מקומיים שווים לביצועים מעבר לים – מי שביצע את תפקידו בארץ בצורה טובה, אין סיבה שלא יצליח בתפקידו בארץ הזרה באותה המידה".

תקופת בחירת המועדים לרילוקיישן ותחילת תפקידם בחו"ל היא קצרה, ועל-כן אין זמן להכשרה מקיפה – במקרים רבים ההודעה על הנסיעה מגיעה זמן קצר מדי לפני עזיבתם למדינת היעד, כך שלא נותר זמן להליך של הדרכה יעילה.

יש מנהלים שטוענים כי ההכשרה המוקדמת לרילוקיישן איננה יעילה וכי מניסיונם או מניסיון של אחרים, ההכשרה אינה משביעת רצון.

מנהלים מאמינים שההדרכה היא יקרה, דורשת זמן רב מדי ולמעשה לא אפקטיבית. עלות הדרכה משמעותית יכולה להגיע לכדי 80,000$ לכל עובד בעוד ההחזר על ההוצאה אינו ניתן למדידה.

אלא שהמציאות בפועל היא שההכשרה המוקדמת מסייעת להסתגל, מצמצמת את תופעת הלם התרבות ומגדילה את אחוז המצליחים בתפקידם.

מחקרים שונים בדקו את היקף תכניות ההדרכה המוקדמת. מחקר אחד מצביע על כך שרק 25% מן החברות הרב-לאומיות הגדולות בארה"ב מפעילות תכנית הכנה על מוצביהן לפני צאתם לשליחות. מחקר אחר נוקב במספר 32%. בקרב האירופאים נמצא כי 69% מן החברות הרב-לאומיות נותנות הדרכה כלשהי למוצביהן לקראת השליחות ובקרב היפנים כ-57% מן החברות. עובדה זו מצביעה על כך שבקרב האירופאים והיפנים נושא הכנת המועמדים לרילוקיישן הנו בעל חשיבות רבה.

מחקרים נוספים מראים שכ-40%-25% מן המוצבים האמריקנים חוזרים טרם זמנם בשל קשיי הסתגלות לסביבה החדשה, לעומת 5% אצל היפנים. עובדה זו קשורה, לדעת החוקרים, להכנה הטובה יותר שמעניקות חברות יפניות למוצבים ולבני משפחותיהם. הכנה זו כוללת היכרות מעמיקה של צורכיהם המיוחדים של המוצב ובני משפחתו והקניית כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיות היום-יומיות הקשורות לצרכים אלה.

ממצא נוסף הוא כי 66% מן החברות במדינות העולם נותנות לפחות יום אחד של הדרכה, אבל רק 20% מן המוצבים מדרגים אותה כהדרכה טובה. 75% מן החברות צופות גידול במשימות בין-לאומיות בעתיד ו-82% מהן רוצות בצמצום ההוצאות הכרוכות במשימות אלו ולכן בוחרות לחסוך בהוצאות ואינן משקיעות כלל בהדרכה של המוצבים לטווח קצר (כלומר כאלו היוצאים למשימות הנמשכות פחות מ- 3 שנים).

תמיכה בחשיבותן של תכניות ההכשרה נמצאה במחקר שבחן את תפקודם והסתגלותם של מוצבים בתורכיה. מוצבים שלא זכו להכשרה מתאימה טרם יציאתם לשליחות ולהיכרות עם תרבות העסקים וסביבת העבודה התורכית ונקלעו לקשיים במהלך שליחותם. קשיים אלו התגלו ביתר שאת בקרב מוצבים שעבדו תחת פיקוחם של עובדים מקומיים והיו נמנעים, ככל הנראה, אילו זכו להכנה המוקדמת.

מחקר אחר בחן את הקשר שבין תוכניות הכשרה והדרכה לשביעות רצונם של העובדים. כפי ששוער נמצא כי תוכניות הכשרה משפרות את שביעות רצונו של המוצב בעבודה ולפיכך את תפקודו וסיכויי הצלחתו. חוויית ההדרכה תרמה במיוחד לשביעות רצונם של המוצבים בשלבים הראשונים של השליחות, שהם גם הקשים ביותר. השפעתה החיובית של ההדרכה גברה ככל שגדל ניסיונה של החברה בביצוע הדרכות מסוג זה וככל ששיפרה את תוכניות ההדרכה שלה.

לסיכום: מסתבר כי למרות הקשר המוכח בין הכשרה והצלחה בשליחות, חברות רבות אינן מעניקות כל הכשרה לעובדיהן, או מקנות להם הדרכה חלקית ושטחית. הסיבה קשורה בכך שהן אינן מאמינות ביעילותה של ההכשרה, או שברצונן לחסוך בעלויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.