מחלות במדינות אפריקה

מחלות במדינות אפריקה

"התמותה ממחלות נוראית. יש המון יתומים ורבים מהם גדלים אצל הדודים. יש גם נשאי איידס רבים. יש להם אפשרות להיבדק ולדעת מראש אם הם נושאים את המחלה אבל רובם נמנעים מכך. הם מעדיפים לא לדעת. במקומות שבהם עבדתי הכרתי אפריקנים שחלו ומתו וידעתי שחלקם נשאים. היה אדם שהיה קרוב אליי במיוחד וידעתי שהוא נשא. כעבור כמה חודשים הוא מת."

"היינו בעיר דואלה – זאת תל אביב של קאמרון, עיר מפותחת באופן יחסי, גדולה ויקרה. תעלת הביוב פתוחה וזורמת ברחובות, ולכן יש שם המון יתושים ומלריה. בכל יום שישי מתקיים טקס קבוע ויוצאות תהלוכות קבורה לאורך הרחוב של מי שמתו באותו שבוע. שאלתי אותם: 'מדוע אינכם מתאגדים? מדוע אינכם עושים משהו, צועקים שהממשלה לא עושה כלום בנדון?' קיבלתי את התשובה: 'כל מי שיוצא כנגד השלטון, אבות ובנים, נלקחים לג'ונגל ואין רואים אותם יותר לעולם."

"באנגולה נבנו 24 בתי חולים חדשים, אך הם אינם מאוישים, משום שאף שאוכלוסייתה מונה 18 מיליון בני אדם, יש בה רק 1,800 רופאים." (דה מרקר, 29.3.2011)

כ-70 אחוזים מחולי האיידס ברחבי העולם הם אפריקנים, והמלחמה במגפה שכבר גבתה כ-20 מיליון קורבנות ביבשת וממשיכה להרוג אלפים מדי יום ביומו, מהווה מעמסה עצומה על התקציב. נוסף על כך, אפריקה נאבקת במחלות רבות נוספות כמו המלריה והכולרה, הנגרמות לעתים קרובות כתוצאה ממערכות מים בלתי-ראויות.

ממשלות זרות הוציאו מיליארדי דולרים כדי לסייע ליבשת להילחם במגפת האיידס באפריקה, בעיקר באמצעות הקרן הגלובלית – ארגון התומך ב-150 תוכניות למלחמה באיידס, שחפת ומלריה. אולם הממשלות במדינות אפריקה השונות לא השכילו להשתמש במשאבים החיצוניים בצורה יעילה. בחלק מן המדינות מערכות הבריאות אינן מאורגנות כיאות ואינן מתפקדות, והממשלות השונות אינן מצליחות להשתמש בכספי התרומות ביעילות בשל העדר צוותים רפואיים ותשתיות כבישים ותקשורת רעועות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *