החברה הסינית בהונג קונג מונחית על-ידי גואנשי (guanxi), שהיא רשת של מערכות יחסים המוגדרת באמצעות חמש מערכות יחסים בסיסיות (wu-lu):
- אדון-משרת
- אב-בן
- בעל-אישה
- מבוגר-צאצא צעיר
- חברים-חברים
חמש מערכות היחסים הללו מספקות את הסדר והיציבות במערכת החברתית וקובעות את ההיררכיה בחברה. המשפחה תופסת את המקום המרכזי, אחריה קרובי משפחה רחוקים יותר, חברים ומכרים חדשים.
האזרחים הסינים נדרשים למערכת התחייבויות המשתנה בהתאם למערכת היחסים בהשוואה לרשתות גואנשי קרובות ורחוקות. רשת הגואנשי מגדירה מי חבר במעגל הפנימי הקרוב, ומי שייך למעגל החיצוני המרוחק יותר. בעסק משפחתי טיפוסי סיני, לדוגמה, המעגל הפנימי של חברי ההנהלה הבכירה נשמר לבני המשפחה בלבד. המנהל-הבעלים יכין את הקרקע כדי שהדור הבא יירש אותו. קיימת פחות דאגה להתפתחותם של כפופים ויורשים פוטנציאלים שהם מחוץ למעגל המשפחתי.
בחברה בהונג קונג קיימת סולידריות משפחתית חזקה. פיתוח מערכת יחסים קרובה של הורה-ילד היא מעלה הזוכה להערכה והוקרה. הורים מלמדים את ילדיהם ציות, קונפורמיות ותלותיות, מזכירים להם לעתים קרובות את חובותיהם, וקיימים ביניהם קשרים הדוקים, נאמנות ותחושה חזקה של מחויבות הקשורה ברשת המשפחתית. הורים מבוגרים מתגוררים בדרך-כלל עם ילדיהם, וילדים גרים עם הוריהם עד נישואיהם. ההורים, מצדם, מתגאים בכל הזדמנות בהישגיהם של ילדיהם.
אלא שבשנים האחרונות חלים שינויים במבנה המשפחתי: הקרבה למשפחה המורחבת קשה יותר, וחברה עשירה יכולה להרשות לעצמה תנאי מגורים טובים יותר בעבור המשפחה הגרעינית. ילדים שנישאו והולידו ילדים בעצמם אינם מתגוררים עוד עם הוריהם; יחד עם זאת, הם מקפידים להיפגש לארוחת ערב לפחות פעם בשבוע או פעמים מספר בחודש. המשפחה המורחבת מתגוררת גם היא בקרבת מקום כדי להציע עזרה בעת הצורך. כמו-כן, מקובל לחלוק כלי אוכל השייכים לכל בני המשפחה.
המדיניות הממשלתית מעודדת מגורים עם ההורים המבוגרים. המחויבות להתגורר עם ההורים המבוגרים ולדאוג להם הייתה בעדיפות עליונה בהקצאת סובסידיות ממשלתיות לדיור ציבורי בעבור משפחות בעלות הכנסה נמוכה. למרות התופעה המתרחבת של סכסוכים משפחתיים והעלייה בשיעור הגירושים, נמצא כי קיימת שביעות רצון גבוהה ועקבית בתחום של חיי המשפחה.
