ליוצאים לרילוקיישן לדרום אפריקה כדאי לדעת שביוהנסבורג לא מסתובבים לבד בלילות. הבתים גדולים ומוקפים בגדרות חשמליות. קייפטאון נעימה יותר.

יש מי שמציין לטובת מוצבים ברילוקיישן בדרום אפריקה, כי מערכת המשפט הפלילי בדרום אפריקה חלשה מאוד ופושעים רבים אינם נתפסים, או שהם נעצרים אך אינם מורשעים. מחצית מ-2.2 מיליוני הפשעים המדווחים אינם מפוענחים והטענה היא שרק פחות משליש מגיעים לידי הרשעה. עם זאת, כל העת נחקקים חוקים חדשים ושיעור ההרשעות עולה.

מוצבים ברילוקיישן לדרום אפריקה יודעים לספר , שהשנאה הישנה כלפי המשטרה עדיין קיימת. השוטרים שמשכורתם עלובה מונעים על-ידי שוחד, משתמשים בציוד בלתי-הולם, אינם מקבלים הדרכה מספקת ואינם מתאימים לתפקיד (כרבע מכוחות המשטרה אינם יודעים קרוא וכתוב, ורבים מהם אינם נושאים כלל רישיון נהיגה – וזהו כמובן צורך בסיסי כדי לנהוג ברכב לזירת הפשע).

שכונות הפחונים העניות כמו סוואטו מחוץ ליוהנסבורג ודרך פורמן בדרבן, הם ביתם של אלפי אפריקנים שחורים החיים בתנאים מחפירים בשל חוסר חינוך ואבטלה, ורבים מהם מנהלים חיי פשע במטרה לשרוד.

גל פשיעה גדול ששטף את דרום אפריקה בשנות התשעים של המאה הקודמת זיכה את יוהנסבורג בכינוי "בירת הפשע של העולם". מאז, התחולל מהפך משמעותי בזכות הקמתו של ארגון "עסקים נגד פשיעה" (Business against Crime), שהצליח להוריד את שיעור הפשיעה בכ-80 אחוזים באמצעות התקנתן של 200 מצלמות מעקב במרכזי העסקים בעיר.

ערים אחרות כמו קייפטאון, הצליחו אף הן לרסן את שיעור הפשיעה באמצעות פיקוח של טלוויזיה במעגל סגור. כמו-כן נתרבה מספרן של חברות אבטחה פרטיות, המעסיקות עובדים בכמות כפולה מכוח המשטרה הרגיל.