רילוקיישן לפולין, נסיעות עסקים – על אנטישמיות והשואה היהודית והיחס לרוסים ולאמריקנים

רילוקיישן לפולין, נסיעות עסקים – על אנטישמיות והשואה היהודית והיחס לרוסים ולאמריקנים

מוצבים ברילוקיישן לפולין מספרים כי הפולנים הם אנשים חברותיים בדרך כלל. עם זאת, יש להימנע מלהעלות את נושא האנטישמיות או מלהזכיר שרוב מחנות ההשמדה הנאציים היו בפולין. האנטישמיות עדיין קיימת במדינה בסקטורים רבים.

"משרדיה של חברת הטלקום שהגעתי אליה היו במרחק 500 מטר ממחנה השמדה."

"קיבלתי תחושה שהם לא מחבבים ישראלים ורוסים. זה משהו באווירה, מין קרירות כזאת. הם ענייניים מאוד. נכנסנו למשרד מאובטח דרך דלת אחת, היא נסגרה מאחורינו ואז עברנו דרך דלת נוספת. עמדנו במין חלל קטן, בין שתי דלתות, ואחד הפולנים אמר: 'עכשיו חסר רק הגז…' זה צבט לי בלב גם אם זה נאמר בהומור."

"ציור טיפוסי שנמכר בחנויות התיירים בערים המרכזיות הוא של יהודי מכוער סופֵר כסף. הפולנים מאמינים שהתמונה הזאת עשויה להביא מזל כספי למי שיקנה אותה."

"יחסם של הפולנים כלפי היהודים יכול להתאים לדימוי הזה: אתה בוחר במישהו כי הוא תורם לך באופן יחסי, אך במקביל אתה גם מתעב אותו."

"רבים מהם לא מבינים את הקשר בין היהדות לישראל. הם נבהלים מיהודים אבל הגישה שלהם כלפי ישראל היא אחרת לגמרי."

"בכניסה לסאונה קיבלתי מגבת, חלוק ומפתח ללוקר שבו אוכל להניח את הבגדים שלי. לסאונה נכנסתי עירום, ומבעד למסך האדים ראיתי חמישה גברים יושבים על ספסל עץ מוגבה. בירכתי אותם בברכת 'Dobry Viechur', שזה בפולנית 'ערב טוב.' הם זזו הצדה ופינו לי מקום על הספסל. כך ישבנו כולנו מזיעים ונהנים מהחום. לפתע שאל אותי אחד מהם: 'מאיפה אתה?' לפני שהספקתי לענות ענה לו חברו: 'אתה לא רואה שהוא מישראל?' לשבריר שנייה תהיתי מאיפה הוא יודע, אבל מייד נפל לי האסימון והבנתי שהוא רואה שאני ז'יד (כינוי גנאי בפולנית ליהודי), שבא בבריתו של אברהם אבינו. השיחה החלה להתגלגל ואחד מהם שאל: 'ומה אתה עושה בפולין?' עניתי שאני קבלן בניין ובאתי לרכוש קרקע לבנייה. כל החבורה הסתכלה עליי בסקרנות ואף בשמץ של קנאה. אחד מהם אמר לי: 'יש לי עסק לחומרי בניין. אם תזדקק לחומרים, אשמח לספק לך.' עניתי בחיוב וסיכמנו שנחליף בינינו כרטיסי ביקור. הזמן עבר ולפתע הם קמו כאיש אחד, ואמרו: 'הולכים ל-Bechka.' הם יצאו לטבול בחבית עץ ענקית שמוצבת מחוץ לסאונה ומטפסים אליה בשבע מדרגות. החבית מלאה במים קרים וגושי קרח צפים בה. הם טבלו בחבית בזה אחר זה, ויצאו רועדים מקור כשחיוך על פניהם. ידעתי שהם מסתכלים עליי ותוהים אם לז'יד הזה מישראל יש אומץ לטבול במי הקרח. החלטתי להראות להם מה זה ישראלי גאה. קפצתי אל תוך חבית המים הקפואים כמוהם. נשמתי נעתקה. המים הקרים הקפיאו את כל גופי, וצללתי כדי שלא יראו את הרעד שעבר בי עד שהתרגלתי לקור הנורא. כשיצאתי מהטבילה הם טפחו לי על השכם ואמרו: 'כל הכבוד'. אני עוד הוספתי בנונשלנטיות שבילדותי גרתי כמה שנים בסיביר, כך שהטבילה לא קשה לי במיוחד. נפרדנו ונכנסתי למקלחת עם חיוך גדול תוך כדי ששרקתי להנאתי את שיר הפרטיזנים 'אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה.'

הטבילה במי קרח בגדנסק שבפולין, זיגמונד נוטקביץ, Markerweek, 2.11.12

עוד מספרים מוצבים ברילוקיישן לפולין גם על היחס הפולני כלפי רוסים ואמריקנים:

"הקשר ההיסטורי בין פולין ורוסיה צובע את האינטראקציה ביניהן עד היום, והפולנים מגלים חשדנות רבה כלפי הרוסים. רבים מהם רואים ברוסיה את האשמה בגורלה של פולין, ואחרי שנים רבות תחת הרוסים והגרמנים, הפולנים נחושים לשמור על עצמאותם. מתוך כך הם סומכים פחות על מדינות אירופה ומעדיפים את ארצות הברית. פולין היא בעלת ברית נאמנה של ארצות הברית, וב-2006, לדוגמה, במלחמה מול עיראק היא שלחה 2,600 חיילים וכוח רב-לאומי של 1,000 חיילים נוספים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.