רוסיה – מדגש על הקולקטיב לדגש על ראיית האינדיבידואל

רוסיה – מדגש על הקולקטיב לדגש על ראיית האינדיבידואל

ברוסיה דבק הסטריאוטיפ של תרבות קולקטיביסטית, כלומר צורכי הקהילה והקבוצה חשובים יותר מצרכיו ומרצונותיו האישיים של הפרט. מבחינה היסטורית, הרוסים התגוררו באזורים פתוחים נרחבים, ובשל גורמי הטבע נאלצו להתקבץ ולעבוד יחדיו. גם הכנסייה הרוסית האורתודוקסית תמכה בקשרים משפחתיים הדוקים ובתמיכה הדדית.

רפורמות כלכליות במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 החלו את תהליך התפוררותה של המסורת הקולקטיבית וניתנה דרגת חירות גבוהה יותר לאינדיבידואל – הגירה, התפתחות שוק עבודה, גישה להשכלה. לאחר המהפכה חל שינוי נוסף ונדרשה צייתנות מוחלטת למפלגה הקומוניסטית.

ההתנהגות הקולקטיבית הייתה חשובה בתקופות שבהן נדרש מאבק הישרדותי כמו במלחמת העולם השנייה. גם בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20, כאשר המאבק ההישרדותי במערבולת הכלכלית העלה את החשיבות של תמיכה הדדית, ניתן היה לראות עוד כמה השתקפויות של קולקטיביזם.

אך כיום, בעקבות השיפור במצב הכלכלי, הצורך ביזמות ותחרותיות דוחף את המדינה במעלה הדרך לעבר אינדיבידואליזם. ברוסיה רואים כיום הרבה פחות ביטויים קולקטיביסטיים והיא נוטה להפוך לחברה אינדיבידואליסטית יותר, שבה הפרט רואה תחילה את עצמו ואת משפחתו ורק אחר כך את הקולקטיב. עם הון המרוכז בידי מעטים, עוני נרחב ושחיתות בעסקים, חשדנות וחוסר אמון שהם הכלל, וברמה הארגונית, רווחה והטבות סוציאליות נזנחות לעתים קרובות – כל אלה מעידים על אינדיבידואליזם ולא על ראיית צורכי הכלל במרכז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *