מערכת יחסי העבודה בשוודיה

מערכת יחסי העבודה בשוודיה

שיעור ההתאגדויות באיגודים מקצועיים גבוה מאוד. כמעט 9 מתוך 10 (87%) ממקבלי השכר בשוודיה הם חברים באיגוד. לצורך השוואה, בבריטניה רק אחד מתוך שלושה עובדים (34%) הוא חבר באיגוד, ביפן – אחד מתוך ארבעה (24%), ובצרפת רק 9% ממקבלי השכר הם חברים באיגודים מקצועיים.

"איגוד העובדים מקבל פיצוי כמעט אוטומטי אם תפס את המעסיק בחתירה תחת ההסכם הקיבוצי, כלומר, מצא שהוא מספק תנאי עבודה ושכר נמוכים מן הקבוע בהסכם. פעילי האיגוד מתפקדים למעשה כפקחי עבודה, ורמת האכיפה של ההסכמים גבוהה ביותר."

"ארגוני העובדים נהנים משותפות משמעותית בניהול. מתוקף החוק, כשליש מחברי הדירקטוריון בחברות בע"מ ממונים על-ידי ארגוני העובדים. תחום הבטיחות במקומות העבודה נתון כולו בידי העובדים, שבוחרים בעצמם את פקחי העבודה. היכולת להבטיח תנאי עבודה טובים בכל הענפים, וקיומם של האיגודים, מאפשרים לנייד עובדים מענף לענף, מבלי לפגוע בתנאי העבודה או בשוויון הכלכלי."

"קיימת גם מערכת קשוחה של הגנה על עובדים, כך שדי קשה לפטרם." (דה מרקר, 22.12.11)

פיטורים נחשבים מוצא אחרון בשל המדיניות הממשלתית שאוסרת אותם באופן עקרוני. אם כי בעיתות של לחץ כלכלי, ארגונים עשויים לפטר עובדים רבים.

יחסי העבודה בשוודיה משקפים אידיאולוגיה סוציאליסטית. הממשלה השוודית מממנת בעזרת מערכת מיסוי כבדה כלכלת רווחה סוציאלית המכונה "מהעריסה-עד-קבורה" (cradle-to-grave). כך מתבטל הצורך בדיוני עובדים-הנהלה אשר מובילים בדרך כלל לעימותים במדינות אחרות. הן העובדים והן המעסיקים אינם עוסקים בביטוח בריאות, תמיכה משפחתית, ביטוח או תגמולי פרישה. המועסקים בשוודיה, בין אם הם חברים באיגוד מקצועי ובין אם לאו, נהנים מחופשה שנתית, ימי מחלה, חופשת לידה (שוויונית לאם ולאב), תמיכה בתקופת אבטלה, והכשרה במימון ממשלתי או לימודי העשרה. כך נוצר מצב שיש פחות שביתות לעומת מדינות אחרות ברחבי העולם, ומרבית המחלוקות אם צצות מטופלות באופן שקט בעזרת קבוצות התערבות בארגון.

המשא ומתן הקיבוצי בשוודיה נמצא בפיקוח ממשלתי והוא מתנהל בין הצדדים הבאים:

  1. LO – ארגון העבודה הכלל-ארצי – קונפדרציית איגוד הסחר השוודי – המייצג את כלל העובדים.
  2. SAF – הקונפדרצייה השוודית של המעסיקים המייצגת ארגונים פרטיים כמו גם תעשיות מולאמות.

שני הצדדים מנהלים ביניהם משא ומתן קיבוצי על הסכמים כלל-ארציים, ולעתים קרובות יוצרים קואליציות לצורך השפעה על חקיקה ממשלתית.

מעסיקים ועובדים בשוודיה נהנים מחופש פעולה רחב מאוד בהחלטות הקשורות לפעילות במקום העבודה, חוקי עבודה, ניהול תאגיד ומשמעת פנים-ארגונית, ותהליכי סכסוך עבודה. חופש פעולה זה תחת המטרייה המגוננת של החקיקה הסוציאלית, הוביל לשינויים מרחיקי לכת ביחסי הנהלה-עובדים. כך למשל, יצרנית הרכב השוודית וולוו זכתה בתשומת לב כלל-עולמית בשנות השבעים של המאה ה-20 בשל מערך ייצור שהיה מבוסס על עבודת צוות. התוכנית התפרסמה בכל העולם והייתה גולת הכותרת לתיאוריות מובילות העוסקות במוטיבציה ובהעשרה תעסוקתית.

עם זאת, קיימים בשוודיה גם מערכות ליישוב סכסוכי עבודה ובתי דין שנועדו ליישב סכסוכים קשים במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *