מה קורה בהיבט המשפחתי לאחר שמפסיקים את הנסיעות המרובות שנמשכו לאורך שנים?

מה קורה בהיבט המשפחתי לאחר שמפסיקים את הנסיעות המרובות שנמשכו לאורך שנים?

בטווח הקצר
"החזרה הביתה אחרי שנים של נסיעות לחו"ל כרוכה במשבר כמו זה של אנשי צבא קבע היוצאים לאזרחות. פתאום אתה נמצא בבית יותר, מתערב יותר בענייני הילדים, מסתובב לאישתך 'בין הרגליים', היא רגילה לסדר היום שלה, אתה רגיל לאורח חיים אחר, וכל הבית זקוק לתקופת הסתגלות."

בטווח הארוך
"אבא נפטר ואמא המשיכה בנסיעות מרובות. אני, שהייתי הבת הבכורה ובסוף התיכון שמרתי על האחים שלי בזמן שאמא שהתה בחו"ל, לא מדברת אִתם עכשיו. הם כועסים עליי וטוענים שבשנים ההן התנהגתי כאילו שאני אמא שלהם, נתתי להם פקודות ואמרתי להם מה לעשות. חשוב לי מאוד שבין הילדים שלי לא יהיו יחסים כאלה."

ויש גם מקרים אחרים
"אמנם לא הייתי הרבה בבית ולא השקעתי בילדים שלי על בסיס יומיומי, אבל אני רואה בגאווה שגם היום שהם כבר גדולים וגרים מחוץ בית, הם מגיעים הביתה לארוחות יום שישי, והקרבה בינינו לא אבדה כלל."
"אנחנו משפחה קרובה ומאוחדת וחמה, והנסיעות המרובות של שני ההורים לא הפריעו לנו. גדלנו להיות עצמאים, האחים שלי מגיעים הרבה הביתה, וגם אני עוד אוהבת להיכנס למיטה של הוריי, לשכב לצדם, להתפנק ולספר להם מה עובר עליי."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.