המתות החסד

המתות החסד

הולנד מתירה המתות חסד מזה שנים רבות. מה שהחל כעזרה שקטה לחולים סופניים לסיים את חייהם הפך בהמשך גם להמתת חסד לחולים כרוניים. הנחת המוצא היא שהמתת החסד נעשית מתוך בחירה של החולה עצמו. אולם מחקר שנעשה על-ידי הממשלה ההולנדית מצא כי במהלך העשורים האחרונים בוצעו למעלה מ-1,000 המתות חסד בשנה, מבלי שנתקבלה הסכמתו של החולה. התופעה נתגלתה בקרב נשאי מחלות קשות כגון נגיף האיידס וסוגי סרטן למיניהם, שעל אף שאינם נמצאים יותר בסכנה מידית, חלקם שוכנעו למות טרם זמנם על-ידי בני משפחה או חברים. מובן שבמקרים רבים היה זה מתוך רצון להקל על מי שאיבדו שליטה על חייהם, או מתוך חשש שמא תהפוך המחלה לעול על אוהביהם, או שיסבלו מדיכאון עמוק.

"בהולנד מתחולל בימים אלו דיון סוער בנושא המתות חסד, לאחר שהתגלה כי מספר החולים שיסיימו את חייהם בזריקה קטלנית מידי רופא עתיד השנה לשבור שיאים. רופאים במדינה רשאים להמית חולים כבר 12 שנים, במקרים שבהם הם חולים במחלה סופנית – אולם בשנים האחרונות ההגדרה של כך החלה להתגמש, וגורמים במדינה חוששים שאולי תעשיית המוות חצתה את הגבול. הקש ששבר את גב הגמל היה שאלת ההמתה של חולים פגועי נפש. מנתונים חדשים, שפורסמו גם בעיתון "דיילי מייל", עולה כי מספר החולים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות קשות שהומתו קפץ כמעט פי ארבעה בשנה אחת – 42 איש ב-2013 לעומת 12 ב-2012. בנוסף, נרשמו בהולנד מקרים שבהם אנשים שהיו בריאים לחלוטין ביקשו לסיים את חייהם בסיוע רופא: לדוגמה, לפני כחודשיים הומתה אישה בשנות ה-80 לחייה משום שלא רצתה להעביר את שארית חייה בבית אבות. המספרים גם מצביעים על עלייה משמעותית במספר הכללי של המתות חסד בהולנד: 4,829 חולים הומתו על-ידי רופאים ב-2013 לעומת 4,188 ב-2012 – עלייה של 15 אחוזים. לא מדובר בעלייה חד-פעמית: מ-2010 נרשמת מגמת עלייה עקבית של כעשרה אחוזים לפחות בשיעור המתות החסד המבוצעות בכל שנה. בסך הכול, מספר המתות החסד עלה ב-151 אחוזים בשבע השנים האחרונות. Ynet, 6.10.14

המאמצים להגביל את המתות החסד בהולנד לא צלחו. ב-1993 זיכה בית המשפט ההולנדי פסיכיאטר שסייע לאחת החולות שלו – אישה בת 50 שאיבדה את שפיותה לאחר ששכלה את שני בניה – להתאבד, ויצר בכך תקדים משפטי אשר אישרר עזרה בהמתה. בדצמבר 2000 אישר הפרלמנט ההולנדי את חוקיותה של המתת החסד בהולנד והעניק לה את הכינוי "התאבדות בעזרה" תחת פיקוח רפואי. על-פי התפיסה ההולנדית, רופא נדרש לשים את רווחתו של החולה מעל החוק. לפיכך, כאשר הנסיבות הן הטובות ביותר בעבור החולה (בין אם פיזית ובין אם פסיכולוגית), ניתן לשים את החוק בצד ולסייע בהמתה. החלטה זו מנוגדת לחלוטין לעמדתן של מדינות אירופה וצפון אמריקה בסוגיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *