בעיות הקשורות בקליטת המשפחה בחזרה הביתה

בעיות הקשורות בקליטת המשפחה בחזרה הביתה

המעבר הבין-תרבותי מן הארץ הזרה חזרה אל ארץ המוצא מחייב להתמודד שוב עם קשיים שונים ולשנות הרגלים אשר רכשה המשפחה בארץ הזרה.

בעיות שונות עלולות להקשות על המשפחה:
  • בעיות חינוך ילדים – הילדים גדלו עתה וכבר יש להם צרכים שונים מאלו שהיו להם בתקופת השליחות. בחזרתם הם עלולים להיתקל בקשיי השתלבות מחודשת בבית הספר ובקבוצות החברתיות. מחקרים מדווחים על קשיי הילדים להשתלב בבית הספר החדש, ברכישת תרבות התנהגותית חדשה, חברים חדשים, בתחושות של לחץ "להיות כמו כולם" ובהתנהגות מופנמת בבית הספר. כמו כן הילדים שחזרו אל בית הספר במדינת האם עשויים לסבול מחסכים תרבותיים כגון שליטה בשפת האם, ידע במקצועות הנלמדים רק כאן ועוד.
    לעתים קורה שהילדים חוזרים ישירות לשירות הצבאי. לילדים אלו הגיוס קשה שבעתיים. הלם החזרה לתרבות הישראלית מוכפל ומועצם ומשתלב עם הלם ההתאקלמות למסגרת הצבאית הסגורה.
  •  בעיות דיור – לעתים מוכרים את הבית טרם היציאה לשליחות ובחזרה נתקלים בקשיי מימון לרכישת בית חדש, בעיקר אם רוצים לשמור על רמת החיים שלה הורגלו בחו"ל. ישנם כאלה אשר אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות בית הזהה לזה שמכרו לפני כמה שנים והם מוטרדים מהבדלי הדיור הקיימים בין המצוי בארץ האם לבין רמת הדיור הגבוהה שאליה התרגלו במהלך השליחות (רלבנטי למדינות מסוימות).
  • שילוב מחדש של בן/בת הזוג במעגל העבודה – במעבר בין המדינות חווה בן הזוג את הוויתור הגדול ביותר מכל בני המשפחה. בעוד זה שלמענו נסעו עבד, המשיך בנתיב הקריירה ואף התקדם בה בעצם נסיעתו, בן/בת הזוג שלא עבד במשך תקופה ארוכה, צריך להתמודד עתה עם החזרה לשוק העבודה. בעצם הצטרפותם, עזבו בני הזוג נושאי עניין חשובים בעבודה כגון סטאטוס, קבוצת התייחסות, עיכוב בקידום, ואולי אף ויתור על מקום העבודה עקב הנסיעה. עם החזרה מוצאים לעתים בני הזוג החוזרים עבודה בסטאטוס נמוך יותר מזה שהכירו בעבר, ואולי אף עם פחות שעות עבודה וירידה בהכנסה. במצבים כאלה אין מדובר רק בבעיה כספית, אלא גם בהשפעה פסיכולוגית קשה
  • תחושת אובדן הסטאטוס החברתי והיתרונות הכלכליים – המעבר מארץ אחת לארץ אחרת כולל שינויים במצב החברתי. כאשר עובד יוצא לשליחות בארץ זרה הוא משמש כמעין נציג ארגון האם בפעילויותיה שם וכשגריר בלתי-רשמי של ארצו. סיטואציה זו מחזקת את תחושת השליחות שהוטלה עליו ועל משפחתו ומייחדת אותו גם בתוך ארגון האם וגם בארץ המארחת. נוסף על כך, בארגונים רבים נוטים להעניק לעובד הטבות שונות כדי להקל על תפקודו, כגון עזרה בשכר דירה ובמימון מכונית. כל אלו מרגילים אותו ואת משפחתו לסטאטוס חברתי מסוים, אלא שתוקפו של סטאטוס זה פג עם השיבה הביתה.
    השיבה הביתה מביאה עמה את תחושת האכזבה החברתית עקב איבוד הסטאטוס והערכה העצמית ונוסף לאיבוד היתרונות האישיים, גם את איבוד המתנות שבשליחות. ממחקרים עולה, כי ישנם כאלה הסובלים מאובדן הסטאטוס החברתי ביחס למצבם בארץ המארחת. בהיותם עובדים בארץ המארחת הם חשים "דגים גדולים בשלולית קטנה", אולם עם חזרתם הביתה הם הופכים לאחד מתוך אלפי אחרים וחווים מבחינתם ירידה משמעותית בסטאטוס.
  • בעיות ביחסים במשפחה – מחקרים מצביעים על כך שלעתים בן/בת הזוג יהיו פחות תומכים בעת החזרה הביתה מאשר בתקופת השהות משום שלא צפו את הבעיות בחזרה לסביבה הביתית. בני הזוג כבר חוו ויתור גדול בעצם הנסיעה ואינם מעוניינים לחוות ויתור בשנית. ועל כן החזרה הביתה יכולה להביא עמה רגשות של אכזבה, קושי וחוסר שביעות רצון של בן/בת הזוג שעלולים לסבך את היחסים במשפחה ולהקשות על קליטת המשפחה בחזרה. מובן שכל אלה מוסיפים לחצים עבור העובד החוזר והמתמודד בו-זמנית גם עם בעיות הקשורות למעברו התפקידי ולהשתלבותו מחדש בסביבה הארגונית.
  • קושי רגשי – החזרה לארץ האם היא שוב חזרה לתחושת החרדה, העצבנות וחוסר הביטחון שידעה המשפחה בעת שהתחילו את השליחות. סטאטוס חברתי חדש ושונה וציפיות חדשות הקשורות לסטאטוס זה עם החזרה לארץ, מעלות את רמת אי-הוודאות ומקשות על ההסתגלות. מחקרים מעידים על רמת חרדה גבוהה בקרב חוזרים ובני/בנות זוגם כתוצאה מקשיי ההסתגלות. לעתים רבים הקשיים הללו  עד כדי בקשת תפקיד חדש נוסף מחוץ לארץ האם, למרות האפשרות לשרת את הארגון בפעילויותיו הביתיות באופן יעיל.
  • בלבול תרבותי – הרגלים מן התרבות החדשה שאליה נחשפו בחו"ל, מקשים להתרגל חזרה לתרבות הישנה. למשל במחקר מסוים על מוצבים פיניים ששהו בחו"ל, נמצא כי במהלך התפקיד הם התרגלו לתקשר בצורה חופשית עם הסובבים אותם. עם חזרתם הם המשיכו להיות חביבים ולברך אנשים בסביבה ניטראלית, כמו למשל במעלית. התנהגותם זו התפרשה שם כחוסר נימוס.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.